§1פרק ע"ו בתהילים הוא, ע"פ הגר"א, שיר של יום של חג ראשון של סוכות: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר. נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱ-לֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ". מתי מתוודע שמו וגדול שמו של א-לוקים? בדומה מאוד לפסוקים ביציאת מצרים, שם כתוב על ההבדל בין האבות לבין משה רבנו (שמות ו', ג'): "וּשְׁמִי ה' [הוויה] לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". כלומר, אין גילוי שכינה לאבות בשם הויה, זה רק כשיש משה רבנו, רק כשיש מדרגת ציבור, רק כשהאומה מתחילה להיוולד במצרים. משהו מעין התהליך הזה קורה גם בחזרה שלנו לארץ בזמן הגאולה.
§2אומר את זה הפסוק הבא: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן". הגר"א עסק הרבה בהשוואה בין מצוות יישוב הארץ לבין סוכה - אלו שתי המצוות היחידות שהאדם כולו נכנס למצווה. מצוות אכילה, שינה ולימוד בסוכה - אלו כל החיים שלנו. בעצם מעבירים את הדירה לסוכה. וכך גם מצוות יישוב הארץ כשאדם עושה אותה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו.
§3אני חושב שצריך לזכור שהיו לתלמידי הגר"א, החל מעלייה הראשונה שלהם בשנת תקס"ט וגם בהמשך, קרבות גדולים מול אחיהם הנקראים בשפה החיצונית של היום חרדים, שעשו להם את המוות תרתי משמע וניסו לגדוע את כל המפעל של ההתיישבות. מי שחושב שכל המהומה הזאת התחילה בציונות הוא לדעתי חסר רקע לחלוטין מבחינת ההיסטוריה. היו אז קרבות גדולים, יש מסמכים על זה, פשקווילים שהם פרסמו, פשוט ירדו לחייהם של המתיישבים, מפני שזה היה עומק הוויכוח.
§4הגר"א אמר לתלמידיו: אתם הולכים לבנות וליישב. משלב מסוים, באזור שנת תר"כ, מתחילים תלמידי הגר"א שיושבים פה בארץ (כבר דור רביעי) להבין שאי אפשר להסתפק בעיר העתיקה ומתחילים לפרוץ את החומות - נחלת שבעה, משכנות שאננים, מאה שערים. הכל במסירות נפש. היה להם קרב גדול מאוד נגד אחיהם. אפשר לקרוא את זה בספרים: 'חיבת ציון' ו'דרישת ציון' - דברים קשים ביותר איך ניסו לגדוע את כל המהלך שלהם.
§5וזה מה שהגר"א אמר: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ". למהלך הגאולה נכנסים עם כל רמ"ח איברים ושס"ה גידים - עם העשייה, עם ההתיישבות, עם החקלאות - עם הכל נכנסים לתוך מהלך הגאולה. ובקצה, בנקודה הפנימית: "וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן". הגר"א הבין בהדגשה של שוני, שכל תורת ההשתדלות והעשייה הטבעית זה הכל אך ורק במהלך הגאולה של העם ושל הארץ. זה לא נוגע לבניין הקודש.
§6בית המקדש והר הבית זה סיפור אחר לגמרי שלא קשור להשתדלות אלא לציפייה, לתפילה וללימוד אבל לא להשתדלות של התעוררות מלמטה במובן הטבעי. "וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" - רואה הגר"א את האחיזה של הקודש בתוך ציון, בתוך השלב הלאומי הטבעי של התפתחות הגאולה, רואה הגר"א את השורש של "וּמְעוֹנָתוֹ" עד ועד בכלל שזה יצמח להיות בית המקדש.
§7שאלה של תלמיד: איפה עובר הקו הזה ביחס בין התפתחות טבעית להתפתחות של הקודש? כלומר, אחד המחדלים, אם אנחנו מדברים על רקע היסטורי, הוא במובן הזה שהוכרז: "הר הבית בידינו" ומישהו החליט שהוא לא צריך להישאר בידינו במובן הפיזי, אז איפה עובר הקו המבדיל?
§8הרב: מה פירוש מישהו החליט? הוא היה שר ביטחון, הוא לא היה פקיד זוטר בממשלה. ואם הוא העריך כך את כוחות האומה, אז אנחנו יכולים 50 שנה אחרי זה להגיד שהוא עשה טעות. אבל זה קצת מגוחך כי לא היינו שם, אבל יכול להיות שהוא הבין שמדרגת האומה עוד לא בשלה לשלוט שלטון מלא.
§9שאלה: אבל הדברים נשמעים היום גם ביחס ליהודה ושומרון, ביחס למדרגת האומה והיכולת לאחוז במקומות האלה. זה נראה כמו המשך של אותו מאבק של הטבעי מול הקודש.
§10הרב: זה חלק גדול מהבירור. הקרב בעמונה הוא קרב על לב האומה, הוא לא קרב על בתים. כל עוד מדובר על הארץ ועל בניינה, כל עוד מדובר על העם ועל בניינו - אלו שני היסודות הטבעיים, וזה מצטלב בציר השלישי שנקרא עצמאות, שעליה אנחנו שומרים מכל משמר כי היא חלק מהופעת הצד הלאומי. ברגע שמדברים על בית המקדש - זה עולם בפני עצמו.
§11שאלה: ואם האומה הייתה אומרת שעולים להר הבית?
§12הרב: הכל יכול להיות. אבל זה הבדל עצום וזה מה שהזכרתי לגבי עמונה - האם מבחינת כוונותיי, מעשיי, שיקול דעתי, אני מבין שהיאחזות בקרקע, ההיאחזות בבתים, היא בעצם היאחזות במושג שנקרא אומה? במושג שנקרא מדינה? במושג שנקרא "וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" או שזה קרב פרטי-קבוצתי, של כיתה מסוימת מול כיתה מסוימת? אלו ישתמשו בכוח ואלו לא ונראה מי ינצח. זאת הסתכלות אחרת לגמרי. יבחר הבוחר במה הוא רוצה להמשיך את תורתו של הגר"א.
§13פשוט מאוד, הרי בגיל 120 כל אחד יעלה לשמיים ויישאל: מה עשית למען הגאולה? מה עשית למען ארץ ישראל? מה עשית למען עם ישראל? מה עשית למען מדינת ישראל? מה עשית למען תורת ישראל? מה עשית למען בית המקדש? אנחנו לא יודעים מה תהיה התשובה של כל אחד, וגם לא יודעים מה תהיה התגובה של הקב"ה על כל תשובה של כל אחד. נשאיר את זה פתוח.
§14שאלה של תלמיד: הרב יכול לחדד את ההבדל בין ענייני בית המקדש לבין גאולת ארץ ישראל?
§15תשובה: נצייר לנו שנולד ילד. הרי זה לא סתם שנבואת ישעיהו בפרק ס"ו ובעוד מקומות מדברת על לידה - כשעם ישראל חוזר לארצו נולדת נשמה לאומית. אומר הנביא יחזקאל בצורה ברורה בפרק ל"ז שבגלות אנחנו היינו בבית קברות - הגוף הלאומי שלנו התפרק, התפזר לארבע רוחות השמים, נשארה נשמה אי שם בשמים.
§16אחינו הספרדים, באצילותם ובגבורתם, אומרים לפני כל תפילה את 'פתח אליהו'. החלק הראשון הוא סודות של ספירות ומידות א-לוקיות. בחלק השני אומר רשב"י את הסוד: אמר הקב"ה: 'אתם חושבים שאני יושב במקדש של מעלה בשמיים וטוב לי? תדעו לכם, אני לא נמצא במקדש של מעלה עד שאתם לא תחזרו הביתה'. המשמעות של לחזור הביתה זו לידה.
§17כשנולד ילד הוא עוד לא יודע משניות, אתה עוד לא מחנך אותו לארבעה המינים, זה ייקח כמה ימים. זאת גם גאולת ישראל - השלבים הראשונים שלה הם שלבים טבעיים. הנשמה מאוד מוסתרת כי אם היא תתגלה במלוא עוצמתה זה כמו פצצת אטום, לא יישאר במציאות כלום. אז כמו בלידה רגילה, כך גם לידה של אומה. לכן כל השלבים שמאפשרים את לידת האומה בגוף, בחומר, בטבעיות - הם השלבים שעליהם אמר הגר"א: "התעוררותא דלתתא" - ההשתדלות הטבעית שלנו.
§18המסירות נפש שהוא הכין את תלמידיו - אלו דברים שאי אפשר לתאר אותם. הוא אמר להם על יעקב אבינו, שהוא הכניס את עצמו בכוונה תחילה לשלבי ייסורים וקשיים כדי להכין את הקרקע לגאולה העתידה שתיקנה בייסורים.
§19מי שיקח נקודה אחת בחייהם של תלמידי הגר"א - היא נקודת משבר נוראה שהייתה רעידת האדמה בצפת, בערך כשלוש שנים לפני התאריך שהגר"א נקב לגאולה. הוא נקב בשנת ת"ר, שזה למניינם 1840 ושלוש שנים לפני כן הייתה רעידת אדמה נוראה בצפת עם המון הרוגים. לא צריך לדבר גם על הזעזוע הנפשי שהיה להם, על הלחץ הזה שהרב שלהם אומר להם: הולכת להיות גאולה והיא מתרוממת ומתפתחת, ופתאום נראה שהכל מתרסק. אנחנו רואים מה קורה היום לאנשים שיש להם ציפיות מאוד קטנות מהמציאות וכשהיא לא משרתת אותם הכל נשבר ומתרסק. כביכול זו הייתה אהבה שתלויה בדבר. אבל אצל תלמידי הגר"א אין דבר כזה - אין הרהור, אין פקפוק, אין ספקות.
§20כי הגר"א אמר להם מראש: 'יהיו ייסורים'. נכון שהגאולה לא תלויה בתשובה, נכון שהגאולה מגיעה כחסד א-לוקי, ואז לכאורה אתה מצפה שאם זה חסד א-לוקי הכל יסתדר לטובה. אין דבר כזה 'הכל יסתדר לטובה'. זה בדיוק חלק מאותה סוגיה של הופעת הנשמה, נשמה מופיעה בתוך המציאות על ידי ייסורים. כיוון שהוא הכין אותם לזה, הם לא נשברו. העמידה בייסורים זה חלק מהאחריות שלנו, זה חלק מהמבחן הנורא שלנו.
§21ברגע שמגיעים לתשתית הלאומית הבסיסית, ואז הראש והלב מתחילים להתעורר - עניינה של ירושלים מתחילה לעלות, מתחילה שאלה גדולה של הזהות היהודית שלנו, של היחס בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית - אלו בירורים גדולים, אנחנו ממש בהתחלה שלהם. זה בעצם אומר שהמהלך של הגאולה הטבעית דורש עליית קומה, יותר תוכן ויותר זיכוך.
§22סוכות - להתאחד ולשמוח
§23בעניין סוגיית ארבעת המינים: אם אני כל כך בקלות מחליט שאני האתרוג ואתה הערבה כי יש משהו במעשה שאתה עושה שהוא לא מוצא חן בעיניי, ואני תמיד מרוצה מעצמי - המצב יהיה עלוב ביותר. הגאווה הזאת היא שורש כל נגע. בחלוקות של היום הכל מקוטלג - אלו שהם בסדר נקראים כך, ואלו שהם לא בסדר נקראים כך, ותמיד אלו שהם בסדר הם השופטים את אלו שהם לא בסדר. יש כל כך הרבה עיוותים בדבר הזה. לפחות אפשר לצפות ולקוות שחג הסוכות ירגיע קצת את העימותים האלה וישחרר אותנו לקראת הבחינה של יוסף והבחינה של דוד.
§24ובכלל, שמחת תורה, אני חושב שהיא מנקזת לתוכה את כל השחרור הזה. לא ראיתי ששמחת תורה זה רק אצל קבוצה מסוימת אלא כולם שמחים ורוקדים. אפילו אני יכול לרקוד לפני ספר תורה, זה משהו כללי-ישראלי.
§25האר"י ברוח קודשו זיהה את זה ואמר: 'חבר'ה, אתם לא יכולים להתאפק, תעשו את זה גם במוצאי שמחת תורה' ומזה נוצר המנהג של הקפות שניות. כל מקום שמכבד את עצמו עושה בהקפות שניות אירוע ציבורי נפלא. איפה יש חיבת הקודש כזאת? אני חושב שזה מטהר את כל המדרגות של החילוקים והכיתות.
§26ולכן, ככל שמתקדם הבירור הנוקב בשאלה הרוחנית והמוסרית, אני חושב שצריך לנסות להיות זכים יותר בבירור הזה. פחות 'אנחנו והם', פחות 'אנחנו אמרנו ואנחנו צודקים', ויותר להשתדל לברר מה תפקידנו, מה אנחנו יכולים יותר לתקן ולשפר, אולי זה גם יעזור לאחרים לתקן. אני לא חושב שיש אדם שיכול להגיד 'אני לא צריך לתקן', אבל זה לא צריך להיות מתוך התנשאות ומתוך שיפוט.
§27מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹקִים הוֹפִיעַ
§28אחד הפרקים של שיר של יום לפי הגר"א, שמסורת הייתה בידו לעניין שיר של יום בסוכות הוא פרק נ' בתהילים: "מִזְמוֹר לְאָסָף אֵ-ל אֱ-לֹקִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ. מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹקִים הוֹפִיעַ". אומר על זה הילקוט שמעוני שם: "ארבע הופעות הן". המילה 'הופעה' היום קשורה להופעות של 'כוכבים', ואם אתה לא לוקח - ואני אומר את זה בכאב לב - שלושים וחמישה אלף שקל לערב אתה לא רציני, אתה לא משהו. זה דבר מדהים. אבל בכל אופן המושג 'הופעות' פה זה מושג אחר לגמרי, לא קשור לכוכבים אנושיים. הלוואי שנזכה להשתחרר מכל העבודה זרה הזאת.
§29"ארבע הופעות הן, אחת במצרים (תהילים פ', ב') 'רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה', שניה במתן תורה (דברים ל"ג, ב') 'הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן'" - זה מה שאנחנו הולכים לקרוא בשמחת תורה ובשמיני עצרת. "שלישית בימי גוג שנאמר (תהילים צ"ד, א') 'אֵ-ל נְקָמוֹת ה' אֵ-ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ' - יש הופעה א-לוקית מיוחדת במלחמת גוג ומגוג שקשורה לסוכות באופן מיוחד, גם לחג הראשון בהפטרה וגם לשבת חול המועד בהפטרה. "רביעית לימות המשיח שנאמר (תהילים נ', ב') 'מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹקִים הוֹפִיעַ'".
§30שואל המדרש: "מהו הופיע?" המדרש כן רוצה לתת לנו כיוון של מחשבה מה זה הופעה של א-לוקים, אומר המדרש: "האיר" - הביא אור מיוחד לעולם. אומר רב צדוק על פי הזוהר: אין אור בלי חושך, אין אור אלא זה שיוצא מתוך החושך. כפי שהוזכר קודם בנושא הייסורים, ולכאורה בשמיעה ראשונה זה לא מסתדר עם המושג 'אור'. אומר הזוהר, וכך מביא אותו רב צדוק כמה פעמים בספר שמות - זה חלק מצמיחת האור. "מהו הופיע? - האיר. וכן הוא אומר 'הופיע ענן אורו'".
§31חוזר המדרש לתחילת הפסוקים: ומנין שבבריאת העולם מדבר? נאמר כאן 'מִכְלַל' ונאמר להלן (בראשית ב', א') 'וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם'". מה זה 'וַיְכֻלּוּ'? אומר המנחת שי: לשון כלי. ככל שהבריאה מושלמת - כל מה שנברא הופך להיות כלי להופעת האור הא-לוקי. יכול להיות שבמושג 'מִכְלַל' טמונה בעצם גם הגאולה של ישראל שהולכת לסדר את כל העולם מחדש.
§32וכשיחדש הקב"ה את עולמו מציון הוא מחדשו
§33ממשיך המדרש: "וכשיחדש הקב"ה את עולמו", יש סוג של בריאת העולם מחדש, "מציון הוא מחדשו". ואז מחזיר אותנו המדרש לפסוקים שראינו בהתחלה על (ישעיה ב', ב') "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כׇּל הַגּוֹיִם" - מציון, מהנקודה הפנימית של הגאולה, מחדש הקב"ה את בריאת העולם כולו.
§34אם נחזור לפסוקים בישעיהו נראה שבפסוק ד' אומר הנביא: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל". וזה בכלל לא סותר למה שנאמר קודם: "צֶמַח" - הגאולה הטבעית, מצמיחה את התוכן הרוחני. המילים הבאות: "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת" - הן מילים שלפי חז"ל מבטאות תורה, שכינה והופעה רוחנית.
§35שאלה של תלמיד: איך זה לא סותר את מה שהרב אמר קודם?
§36הרב: הצמיחה מצמיחה גם את הקומה הרוחנית. לא בבת אחת, לא דווקא לפי הציפיות שלנו, זה לא המדידה והתנאי, אבל זה צומח. כמו ילד, הוא גם צומח למדרגות רוחניות בהמשך, זה סדר התפתחות טבעי.
§37שאלה: אבל הרב אמר שהפיתוח צריך להיות שלנו ושמה שקורה בארץ לא מה שאמור להיות בהר הבית.
§38הרב: הר הבית הוא הקצה, אבל עד הר הבית יש המון עבודה והמון השתדלות.
§39שאלה: יש משהו לפני?
§40הרב: למשל תורה. אפשר ללמוד וללמד גם קודם, ואם היא נעשית מתוך עין טובה של הגאולה - זה החידוש הגדול של הגר"א. לכן כשאתה פוגש היום הרבה אנשים שנוהגים את כל מנהגי הגר"א, דבר וחצי דבר אין להם עם גאולה, הם לא מכירים את 'קול התור'. זה דבר מדהים. אחרי מאה ועשרים שנה מאז הרב קוק יש הבדלים, יש גוונים וכו', אבל עיקרי שיטתו ודרכו, נלמדים, נעשים, יש סוגים שונים של יישום. לא נשאר כלום מתלמידי הגר"א. אין היום שום בית מדרש אחד שלומדים ומלמדים בו את קול התור, ששואלים את עצמם מה הקשר בין קול התור (אמנם לפני מאה חמישים שנה) לבין מדינת ישראל. יש לזה הסבר? - לא. מה זה תפילת הגר"א היום? מי מתפלל אותה היום? - זה בירור גדול.
§41הגר"א עסק בלימוד. היום מושגי הגאולה, לצערי גם אצל חלק מאיתנו, הם מושגים שטחיים מאוד, הם סברות בטן, כל מיני ציפיות, אכזבות ודמיונות אבל זה לא לימוד. אדם לא מבסס את דבריו על פסוקים ומדרשים, לא על ראשונים ולא על אחרונים. הכל עיתונאי, הכל תקשורתי. יכול להיות שחג סוכות זה הזדמנות להשתחרר מכל הטכנולוגיות האלה ולהיות בני חורין.
§42שאלה של תלמיד: ובמובן הזה בית המדרש שהרב קוק פיתח לא קשור לזה? להסתכלות הזאת של בית המדרש של הגר"א?
§43תשובה: במהות שלו ודאי.
§44שאלה: לא במהות, בהתעסקות עם הלימוד הזה של הגר"א.
§45תשובה: כן, אבל זה בעצם מה שאני אומר - שהגר"א זכה להמשך, לא עם השם של הגר"א. כי מי שממשיך את השם של הגר"א לא שייך בכלל לענייני הגאולה, להבנה שממשלה זה חלק מגאולה, יש עוד כברת דרך. הרב קוק עשה אותה, הרב צבי יהודה עשה אותה, רבותינו עושים אותה היום. זה בהחלט המשך, אבל לא ניכר שזה המשך של הגר"א.
§46אומר הנביא ישעיהו בפסוק ג': "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כׇּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם". מי רואה בפסוק הזה את המילים 'דתיים', 'תורניים'? כמה פעמים הרב צבי יהודה היה מביא את הסבא של החיד"א, לפני 350 שנה, שהיה אומר בספר 'חסד לאברהם', שמי שחי בארץ הוא נקרא צדיק. לא משנה מי הוא. למה? כי הרי לפי פרשיות אחרי מות-קדושים - הארץ מקיאה את מי שחוטא, אז מי שנשאר - הארץ לא הקיאה אותו. הרב צבי יהודה לימד את זה הרבה פעמים.
§47שאלה של תלמיד: מה הנפקא מינה אם בן אדם הוא צדיק או לא צדיק? בסופו של דבר יש אנשים שאני מספיק נקי בשביל לשבת איתם, ויש כאלה שלא, אז אלו שלא - אני לא רוצה לשבת איתם.
§48הרב: יש מי שאמר שאולי 'נקיי הדעת שבירושלים' היו שואלים את עצמם עם מי הם ראויים לשבת, לא מי ראוי לשבת איתם. מלוכלכי הדעת שבירושלים היו שואלים מי ראוי לשבת איתם, נקיי הדעת שבירושלים היו שואלים את עצמם אם הם ראויים לשבת עם הזולת, זה קצת אחרת.
§49שאלה: אבל גם אם אני לא ראוי לשבת עם מישהו, בסופו של דבר אני לא רוצה לשבת איתו.
§50הרב: אבל זה לפחיתותך ולא למעלתך. למה זה שאני שולל ממישהו לשבת לידי זאת מעלתי? אולי זה לפחיתותי? אתה צודק, יכול להיות שאני אתקלקל, זה לא מעיד על כלום.
§51אכן חז"ל אמרו לנו (אבות א', ז'): "הרחק משכן רע" ולי יש בראש רשימה של שכנים רעים. אולי אני אחד מהם? אולי הכוונה היא להתרחק מלהיות זה שאסור לגור לידו? למשל ריש לקיש אומר (שבת סג ע"א) שאסור לגור ליד עם הארץ חסיד, והיום רואים בחוש מה הסיבה - החסידות השוטה הזאת מדבקת.
§52מי אמר שזה לא החשבון? מה מתקן במציאות כל העיסוק בשיפוט? את הזולת הוא רק מרחיק, לא משנה מי זה, ואת עצמך הוא אוטם מלתקן, אז בשביל מה לעשות את זה? מה זה מוסיף? איפה יש מצווה כזאת?
§53אתה רוצה להסתכל על המציאות כמברר מה אתה צריך להוסיף לה, מה אתה נתבע לעשות לה - בסדר. אתה רוצה להיכנס זך להושענא רבא, רוצה "פתקא טבא". מה יהיה כתוב בפתקא הזאת? שאתה מסודר, שהילדים מסודרים, שהיישוב שלך מסודר, שהאנ"ש שלך מסודר. זאת הפתקא טבא? כל העבודה שלנו בכל תשרי זה בשביל להיות בסדר? זהו, אין אומה?
§54הושענא למענך
§55מה זה הושענות? - "הושענא למענך גואלנו". תושיע את הגאולה, זה הזיכוך שלנו. להתחיל בזכוכית מגדלת הזאת כמו שבודקים אתרוג - די, עברנו כבר את הבדיקות האלה, בוא נרגע מהם. אתה רוצה להיות אתרוג? אין בעיה, הוא אחד מארבעת המינים, תהיה אתרוג - תהיה מוכן שיבדקו אותך בזכוכית מגדלת. לבדוק מישהו אחר בזכוכית מגדלת לא עושה אותך אתרוג, זה עושה אותך חלש.
§56אנחנו מתפללים בהושענא רבא לפתקא טבא שלא נהיה חלשים, שנסתכל בעין טובה על הגאולה, על המציאות, עלינו, על אחרים. נפלא. שיהיה לנו כוח לתקן - פלאי פלאים.
§57שאלה של תלמיד: ההדגשה בפסוק (ישעיה ד', ד'): "אִם רָחַץ ה' אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן" זה מה שהרב התכוון על "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כׇּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם", כלומר עצם החיים?
§58תשובה: כן, עצם החיים! יצמח מזה הרבה אם תאהב את זה, אם תסתכל בעין טובה יצמח מזה הרבה. אם תקטרג על זה - אתה לא תצמח וזה לא יצמח.
§59שאלה: הרב מתבסס רק על שזה שבעצם החיים מתפתחים והארץ לא מקיאה אותנו - זאת כבר הוכחה גדולה להתחלה.
§60תשובה: להתחלה כן. כל השאר - חשבון אישי, נקיות פנימית.
§61שיטת הראי
§62זה נקרא 'שיטת הראי'. לפני שאתה מסתכל בחלון - תסתכל בראי. רבי יצחק מקומרנה שואל איך אדם ידע מה הוא צריך לתקן, הרי (ברכות ה ע"ב) "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"? הרי (נגעים ב', ה') "כל נגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו"? אז איך הוא יתקן? אומר ה'נוצר חסד', רבי יצחק מקומרנה, לפני 200 שנה: ה' עושה איתך חסד, הוא מראה לך עבירות שאחרים עוברים כדי שתבין במה אתה מקולקל.
§63אתה מבין מה זה שיטת הראי? אני בשטחיותי רואה עבירות שאחרים עוברים ואני מקטרג עליהם. אני לא מבין שאני כורת את הענף שאני יושב עליו. מילא שאני מזיק להם, זאת עוד סוגיה, אבל אני מזיק לעצמי, אני לא יכול להתקדם.
§64שאלה של תלמיד: ע"פ השיטה הזאת, מי שלא רואה עבירות אצל אחרים הוא נקי?
§65הרב: כן. זה לא אני המצאתי, כל החסידות מלאה מזה. אומר הרב קוק שגדולי החסידות בתורתם היו אוהבי ישראל, אוהבי כנסת ישראל, אוהבי סגולת ישראל, אוהבי גאולת ישראל.
§66שאלה: אז איך הם תיקנו? אם אתה לא רואה נגעי אחרים והמציאות באמת מקולקלת?
§67הרב: כי הגעת למדרגה שההסתכלות החיובית מדרבנת אותך, שאתה אומר: 'עוד לא עשיתי מספיק', בלי הצלפה מסוימת, בלי הצורך בהשוואה הזאת, ואז אתה ממשיך להתקדם.
§68וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם
§69חלק מהתיקון זה בעצם תיקון של פרק ד', שהפסוקים רומזים אליו (ד'-ו'): "אִם רָחַץ ה' אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר. וּבָרָא ה' עַל כׇּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כׇּל כָּבוֹד חֻפָּה. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר".
§70מה זה "עַל כׇּל כָּבוֹד חֻפָּה"? אלמלא שזה מופיע בחז"ל לא הייתי מעז להגיד את זה, אבל כיוון שזה מופיע אז אולי בשולי הדברים אפשר להוסיף משהו (בבא בתרא עה ע"א): "ואמר רבה אמר רבי יוחנן... מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקב"ה חופה לפי כבודו". שואלת הגמרא: "עשן בחופה למה?" אומר רבי חנינא: "שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא". שואלת הגמרא: "ואש בחופה למה? אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה".
§71מה זה "כל אחד ואחד נכווה מחופתו של חברו"? ועוד המשפט הבא: "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה". והאם יש קשר בין הפסוק הזה וחז"ל לבין הפסוק הבא? הרי מה אומר הפסוק הבא? "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר". ע"פ הפסוק הזה יש כמה נפקא מינות לכמות הדפנות לפי רשב"י בגמרא בסוכה (ו ע"ב) יש בעצם שלוש דפנות וטפח, להלכה אנחנו נוהגים שתי דפנות וטפח. זה בירור. המושג "צֵל" מוזכר פה בפסוק. האם יש קשר בין הפסוק הזה לבין "עַל כׇּל כָּבוֹד חֻפָּה"?
§72אולי חלק מהבירור גם של הדברים שנגענו בהם כאן קשור לצד המיוחד של כל אחד שבעצם זה חלק מהדרישה הא-לוקית במהלך הגאולה. קודם תהיה תחיית המתים כללית ואז צריכה לבוא תחיית מתים פרטית. כל אדם צריך לברר את עצמו.
§73"עַל כׇּל כָּבוֹד חֻפָּה" - אם אני לא מברר את עצמי בצורה נכונה, אני נכווה מחופתו של חברי, כי הוא חי את העצמיות בצורה נכונה ואני לא. מה השיטה לבנות עצמיות נקייה? - להיכנס לסוכה. כל הפרופורציות משתנות. זה לא בטון, זה משהו מאוד ארעי, מאוד רעוע.
§74לכן בהרבה מקורות מדובר על זה שהסוכה היא חלק מהביטחון בה'. חלק מההבנה שמקור העצמיות הוא א-לוקים. ובגלל שבדור שלנו נושא העצמיות הוא כל כך חזק, זה עלול להתפספס, הוא עלול להישאר בוסרי ועם קליפותיו. לכן אומר לנו הנביא: תדעו לכם, מהלך הגאולה צריך להגיע לכך שהוא בונה עצמיות נקייה. שהצד של מסירות הנפש יהיה בגלל העצמיות, שהשמחה תהיה שמחה איך שהעצמיות משרתת את א-לוקים. שהתורה תהיה בירור העצמיות איך היא משרתת את הגאולה. זה סוג של רחיצה של הלכלוכים של העצמיות. ושוב בהקשר הזה זה משאיר כר נרחב לפעילות, זה לא מצייר באיזה צבע מסוים מי צריך לתקן ומי לא.
§75כׇּל כָּבוֹד
§76זה בעצם חלק מהתפילות והמאמצים שלנו בשבת חול המועד, בסוכות, בשמיני עצרת, בהושענא רבה, בלימוד, בתפילות, במעשים, במידות הטובות - איך לבנות "כׇּל כָּבוֹד". הרי כבוד במובן האמיתי זה לא מהכוכבים החיצוניים, כבוד במובן הפנימי זה הערך. וככל שאנחנו מחוברים יותר למהלך הגאולה, אומר הגר"א, ככה הערך שלנו הולך וגדל.
§77לדור הזה יש בדיוק את תפקיד החיבור הזה, זה קשה, מאוד מטעה, מאוד מסיח את הדעת מהמושגים הכלליים והלאומיים. איך לחבר אותם אל תוך המציאות האישית ולהפוך את המציאות האישית כלי? - "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם", מה שראינו בשם המנחת שי, איך הכל כלי - "מִכְלַל יֹפִי".
§78כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו
§79בירושלמי (חגיגה ג', ו') אומר רבי יהושע בן לוי שירושלים עושה את כל ישראל חברים. איך? הרי חבר בלשון חז"ל זה מי שמדקדק בדיני טומאה וטהרה, ולכן הוא לא יכול לשבת עם אלו שלא מדקדקים. לכן שואל המהר"ץ חיות - איך יהיו חברים? אם כל ישראל חברים בדיני טומאה וטהרה - איך הם יהיו חברים במובן החברתי? איך ירושלים תבצע את תפקידה (תהילים קכ"ב, ג') "כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו"?
§80אומר המהר"ץ חיות דבר עצום לפני 150 שנה, מי יעיז להגיד דבר כזה היום? אלו שמחשיבים את עצמם חברים שמדקדקים בטומאה וטהרה מחליטים לפני שהם עולים לרגל, שמבחינתם כל מי שהם יפגשו בירושלים זה חבר, הם לא מסתכלים עליו בזכוכית מגדלת. אלו נקיי הדעת בירושלים באמת. כתוצאה מכך שהם עולים לירושלים, אין דקדוקים ואין חילוקים ואין קטרוגים, והם נמצאים יחד - זה עושה את כל ישראל חברים. זה לא קל, זה נראה ויתור, והדור שלנו לא אוהב לוותר. אז תיכנס לסוכה, ותהיה עם נפש יותר נקייה בעזרת ה'.
§81שאלה: הכלל הזה שהרב אמר עכשיו, שירושלים עושה את כל ישראל חברים ועל הוויתורים והדקדוקים האלו, זה נכון גם מבחינת ילדים ומשפחה?
§82הרב: בעזרת ה' ילדך יגיע לגיל שאלות. הוא יראה מכונית שנוסעת בשבת, מה אתה אומר לו? זה גוי? אתה אומר לו שזה אח שטועה? אתה אומר לו שזה מישהו שלא יודע שבת היום? אתה אומר לו שזה מישהו שמסיע יולדת? מה אתה אומר לו? וכך על זה הדרך, אין גבול. האם מחנכים ילד במובן הצר? האם אני אומר לו: 'תשמע, ההוא עם הכיפה הסרוגה הוא פושע', כדי לעזור לחינוכו? - ה' ישמרנו מחינוך כזה.
§83או שהילד גדל עם המידות של ההורים שלו והוא מבין שהעולם מגוון ולא כולם יודעים הכל ולא כולם עושים הכל, והוא גדל להתחנך לאהבת ישראל לא פחות מאשר הוא יגדל להתחנך לאהבת ארבעת המינים. זה תלוי מאוד בבן אדם.
§84שאלה: אין חשש סכנה בתשובה כזאת או אחרת? זה יכול לפגוע במסגרת החינוכית?
§85הרב: אם מישהו יגיד לי שיש לו נוסחה ברורה ופשוטה איך מגיל אפס מגדלים ילד עד גיל 40, והוא מבטיח שעל פי שיטת החינוך שלו לא יהיו שום תקלות - אני עובר לדום. אני יודע שכאשר זה פוקד אדם ומשפחה באופן אישי - לא מעניין אותם שום אחוזים וזה בכלל לא משנה איפה ולא משנה באיזה מחנה.
§86מי שרואה היום תהליכים רואה שיש תהליכים בכל הקבוצות, בכל המחנות. מבינים היום לעומק שהטלטלות, שכוחות הטומאה, סוחפים בכלל בלי קשר למה שהכנת והשתדלת ועשית וכו'... צריך לעשות מאמץ גדול ואין שום תרופת פלא, אין שום מרשם שאם תעשה את המאמץ הגדול הזה לא יאונה לך כל רע.
§87יש נקודה אחת שהרב קוק צופה אותה והיא קשה לעיכול במיוחד היום, וזאת אהבת ישראל, אהבת סגולתם של ישראל. אהבה מכסה על כל פשעים. אין מילים כאלו: 'האהבה תנצח', זה לא אנשי גוש קטיף המציאו, המציאו את זה בשמם על אפם ועל חמתם, הם לא רצו בכותרת הזו. אהבה לא מנצחת, אבל אהבה מכסה על כל פשעים. כלומר אהבה מגדילה את החיובי והיא יוצרת מקום שלילי נמוך יותר, פחות משפיע, זה לא קורה תוך יום. ויש מצבים בהחלט שזה לא קל לאהוב, אבל זה נשאר לנו. זה אפשרי. וגם מי שיגיד לי: 'אני אוהב והכל יהיה בסדר' - אני לא סומך עליו. זה דור עם טלטלות, יש רוחות וסערות.
§88ניכנס לסוכה, נתמלא בכוחות, נתמלא בשמחה.
§89חג שמח.
§90החוברת יוצאת כחלק קטן מפרויקט גדול ללימוד ולבירור בתורתו של הרב אלישע זצ"ל, במטרה להרחיב ולהעמיק את מעגלי הלימוד ולתת לתורה זו להמשיך לפעול ולהשפיע.
§91השיעור תומלל מילה במילה ולאחר מכן נעשתה עבודת עריכה על פי הבנתנו בדברי הרב.
§92אפשר לבקש את התמלול מילה במילה ולקבלו בשמחה.
§93להצטרפות לקבוצה השקטה בה בעזרת ה' ישלחו החוברות כל שבוע
§94להערות, להארות ולהקדשות: 054-351-9795
§95או דרך כתובת המייל: h0543519795@gmail.com