עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן

§1וַיָּקׇץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

§2הנושא של פרשת בלק זה גאולת עם ישראל. אין פה לא פרנסה, לא זיווג, לא זרע של קיימא, יש פה דבר אחד: מי ינצח, זה הקרב. עליית הקומה משמעותה ניהול המלחמה בדרך רוחנית. הדרך הזאת מקרינה על הרבה מאוד עולמות, כמו שנראה בהמשך. לא יודע אם הדימוי הזה מדויק, אבל המגרש שבו נעשה הנושא, הזירה שבה נעשית ההתרחשות שלפנינו, היא רוחנית - להעמיד ברכה מול קללה.

§3אנחנו רואים מתוך הפרשה, מתוך דברי חז"ל, ראשונים ואחרונים לאורך כל הדורות, שלמלחמה הזאת נבחרות דמויות שיש להן כישרון רוחני מיוחד. ועל כן, בציר אחד בפרשה יש חבירה בין בלעם לבין בלק. כשהרקע ברור (כ"ב, ג'): "וַיָּקׇץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

§4יש כל כך הרבה הסברים ומחקרים מהי סיבת האנטישמיות. פעם זה בגלל שהיהודים עשירים, פעם בגלל שהם עניים, פעם זה בגלל שהם חכמים, פעם זה בגלל שהם לא חכמים. פעם זה בגלל שהם נמצאים בארץ, פעם זה בגלל שהם לא נמצאים בארץ. נו, אז מה המשותף לכל הבלאגן הזה שלא עוזב אותנו? אומרת התורה בשפה פשוטה, ברורה וכואבת: "וַיָּקׇץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - אנחנו נחשבים קוץ בעיניהם. מי שחטף פעם קוץ ברגל יכול להבין את הדימוי הזה. זה דבר מכאיב, מטריד, מגביל, משבש תוכניות.

§5במה אנחנו משבשים את התוכניות שלהם?! - בדבר אחד: אנחנו הולכים להיכנס לארץ ישראל. תגיד, מה אכפת לך? אתה תשב במואב, אנחנו נשב בארץ ישראל, איש על מחנהו ואיש על דגלו, הכול בסדר. מה עשינו לך? מה הניסוח? ניסוח מאוד מיוחד (פסוק ד'): "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל".

§6עם ישראל - הַקָּהָל

§7מי זה הקהל? תן שם, השם של עם ישראל נקרא קהל. שבט בארץ ישראל נקרא קהל, נפקא מינה להרבה הלכות במסכת הוריות. הכוח שלנו הוא כוח הציבור, איננו אוסף של פרטים.

§8בסדר, אז יש עם שהוא נקרא קהל. נו, מה בכך? אומר בלק: "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כׇּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" - לא יהיה לנו טעם בחיים. היום אנחנו במואב מופקרים, יכולים לשלוח את הבנות שלנו לקלקולים מוסריים. מחר עם ישראל הולך להיכנס לארץ ישראל והולך להיות סדר מוסרי ומשפחתי בעולם, זה כמו קוץ. כשאני רוצה להיות מופקר ואתה מציב מולי קנה מידה מוסרי מוחלט - מבחינתי אתה קוץ. עכשיו אני מנסה להוציא אותך ממני. הווי אומר מלחמה רגילה - לא תמיד אני יכול. אז בוא נלך לזירת שדה הקרב היותר עמוקה, היותר שורשית, זירת הקרב הרוחנית - קללה. מה זה קללה? אחיזה בקלקול, ציון הקלקול והדגשתו.

§9ולמקללי נפשי תדום

§10מבחינת הזמן, הגאון לטומאה שנקרא בלעם, יכול לכוון את הרגע שהקב"ה כועס. פה נוצרת האפשרות של קללה. על פי הגמרא בברכות (יז ע"א), כל יום יעמוד אדם מישראל ויגיד בסוף תפילתו: "ולמקללי נפשי תדום". מה פירוש? הולכים לקלל אותך? - תתמודד, תילחם.

§11אומר הרב קוק, אבל מה היחס שלך בנפש למציאות הקללה? כלומר, נכון שיש נקודות שליליות שאפשר להיאחז בהן, ונכון שיש זמנים שהנקודות השליליות יכולות לגדול. אבל מי בעל הבית לעולם? - הקב"ה. אז אני לא מודאג מהמקללים. אם חלילה חלילה ה' ייתן להן נקודת אחיזה במציאות, זה עניין שלו. אני לא בעל הבית. כדי לברר את סוגיית הברכה והקללה, פרשת בלק הולכת לברר מי בעל הבית.

§12מתלמידיו של אברהם אבינו

§13אם תקשיבו איך אני אומר קריאת שמע אתם תמחאו כפיים. אני אומר את ה"אֶחָד" הרבה זמן, בד' אני עושה משהו שלא ברור איך זה בכלל בעברית, כי אני הולך ליישם את המשנה ברורה שצריך לכוון שה' מולך על העולם, על ארבע רוחות השמיים ועל מעלה ומטה. אומרת לי המשנה בפרקי אבות (ה', י"ט): אתה יודע מה, תירגע עם כל הרעש והצלצולים. יכול להיות שאין שום קשר בין הח' והד' הארוכות שלך לבין המושג המלכת שם שמיים.

§14למה? כי אומרת המשנה: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו" מה יש בתוך היד? למה הם השלושה צריכים להיות ביד? "מתלמידיו של אברהם אבינו". כמה זרמים יש היום, שיטות, קטלוגים - אתה תלמיד של זה, אני תלמיד של זה. ומה היחס בין כל הזרמים והשיטות? - ה' ישמרנו. פה פשוט, אתה רוצה להיות תלמיד של שיטת אברהם אבינו.

§15"שלושה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע". חברים יקרים, אני לא בטוח שהמשימה שלנו היום היא להמשיך את כל הטשטושים. כי הרבה פעמים מרוב רצון לפתיחות, לאחדות, לחיבור - מעגלים פינות. המשנה אומרת: תדע לך, לטומאה יש שיטה, משנה, יש תלמידים ואדמו"ר, יש הכל. אל תזלזל בטומאה. זה קרב.

§16- עין טובה

§17סוגיה ראשונה: "עין טובה". מה חשבתי? שהסוגיה הראשונה של אברהם אבינו היא: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל? -לא. אומרת לי המשנה: אם אתה רוצה להקשיב ולדעת איך להיות תלמיד של אברהם אבינו - תשים את כל הדמיונות שלך בצד אחד ותראה מה אנחנו חז"ל אומרים לך: "עין טובה".

§18אתה רואה את הקרב הרוחני בין בלעם לבין ישראל. אתה פותח את הפסוקים בפרשת בלק, מה אתה קורא? איך מתנהלת המלחמה הזאת? מה הסעיף הראשון? הנה הפסוקים, אחרי ההקדמה שבלעם קצת מבין (כ"ג, ח'): "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵ-ל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'", הוא אומר בפסוק אח"כ: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ".

§19אם אתה אומר פרטים, עצמיות והמימוש העצמי שלך - מה אכפת לך מי זה אבא שלך מלפני 3,000 שנה? אבל אם אתה אומר קהל, אם אתה אומר נשמה לאומית - היא לא התחילה לפני שנתיים.

§20יְשָׁרִים - אברהם יצחק ויעקב

§21ממשיך בלעם ואומר: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". לא אמרת עלינו כלום עוד, מאיפה אתה יודע את האידיאה הזאת של: "עָם לְבָדָד"? ומה זה באמת: "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"? "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל".

§22מה יכול בלעם לאחל לעצמו? "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ" - שתמות נפשו מות ישרים, הוא לא יכול לאחל לעצמו שהוא יחיה חיי ישרים, זה מופקע ממנו. אבל למות, אולי הוא יצליח למות מות ישרים. מה זה יְשָׁרִים? מילה מיוחדת. בגיאומטריה, הנחת היסוד היא שישר זה הקו הקצר ביותר המחבר בין שתי נקודות. מה ההגדרה של ישר? אומרת הגמרא בדף כה (ע"א) במסכת עבודה זרה שהאבות, הראש צורים, הגבעות - נקראים ישרים. ההגדרה בגמרא היא כזאת: ספר אברהם, יצחק ויעקב. אומר רש"י: ספר בראשית. ספר בראשית נקרא ספר האבות, הם היו ישרים.

§23שואל הנצי"ב למה האבות נקראים ישרים? צדיקים זה מוכר, קדושים ויראי א-לוקים זה מוכר, כאשר אדם היום מתאר פן בעבודת ה' הוא אומר - צדיק, קדוש, גאון, מקובל. שמעתם את ההגדרה הזאת: ישר? מי זה ישר?

§24אומר הנצי"ב, זה אתה תלך ללמוד מא-לוקים. התארים של בני אדם הם לא אוסף דמיונות או אוסף המצאות אנושי. מה שהתורה מתארת כתואר, זה האמת. לך לא-לוקים, תסתכל בספר דברים פרק ל"ב, תראה את המילה ישר (פסוק ד'): "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".

§25עכשיו אומר הנצי"ב, לך הלאה - למה הקב"ה נקרא ישר? אנחנו בפתח התקופה הזאת, על כן מן הראוי כפל כפליים לשים לב לדברי הנצי"ב. אומר הנצי"ב: ההבחנה של התואר יָשָׁר ביחס להנהגה הא-לוקית, זה כדי להצדיק דין הקב"ה למה חרב בית שני, המילה ישר כוונה בתורה כדי להצדיק את חורבן בית שני.

§26תחשבו רגע בהיגיון מה אומר הנצי"ב. יכול להיות שאם הייתי לומד את דברים פרק ל"ב, והייתי מבין שהתואר שנדרש ממני זה לא צדיק, לא מקובל, לא קדוש או ירא א-לוקים, אלא ישר, יכול להיות שהייתי מונע חורבן בית שני. איך בוחנים את ההיגיון הזה? פשוט. למה להצדיק את חורבן בית שני? - כי הקב"ה לא סובל אנשים לא ישרים ובבית שני הם לא היו ישרים.

§27למה? אומר הנצי"ב: התארים קדוש, צדיק וירא א-לוקים זה רוחני, היום יש לזה הרבה גינונים חיצוניים, ישר זה בתחום אחר לגמרי - בתחום המידות והמוסר. בשפה יותר פשוטה: דרך ארץ. בכל ספר בראשית אין טבילה אחת במקווה. כל ההידורים של הדור, כל הגינונים, כל הלבושים החיצוניים לא כתובים שם. ספר בראשית כולו דרך ארץ - ספר אברהם, יצחק ויעקב.

§28שאבא שלך אומר לך משימה, תגיד (בראשית ל"ז, י"ג): "הִנֵּנִי". אחר כך תבנה את כל הקומות הרוחניות. תגיד הנני, תגיד: הנה אני מוכן להיות אני כי אתה, אבא שלי, קראת לי. זה יוסף. קודם אמר לי הרב יורם אליהו, שהוא שאל בכיתה א' למה יעקב ציווה דווקא על יוסף להעלות את עצמותיו לארץ ישראל. ילד ענה: מפני שיוסף הוכיח את עצמו, פעם ראשונה שאבא שלו קרא לשליחות המסוכנת בשכם ויוסף אמר הנני. אז יעקב אבינו נתן לו עוד משימה, הוא סומך עליו. זה דרך ארץ.

§29הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב

§30זה נקרא בשפת הנצי"ב הגדרה מאוד מיוחדת: הליכות עולמים - הלכות החיים הפשוטים. מבחינת ספירת סעיפים בשולחן ערוך אין הרבה. מבחינת מחלוקות דאורייתא-דרבנן אין הרבה. אבל תדע לך, אתה תגיע בהפטרה לפרק ו' בספר מיכה. כדאי לך גם לעבור בפרקים ג', ד', ה'. בפרק ו' תמצא שם פסוק, זה השיא של ההפטרה (פסוק ח'): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹקֶיךָ".

§31על זה אומרת הגמרא במסכת מכות (כד ע"א) שמיכה הנביא העמיד את כל התורה כולה על שלושה דברים: עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם א-לוקים - דברים מאוד חשובים. אבל יש בדברי הנביא עוד כמה מילים, ונבואה שנצרכה לדורות נכתבה.

§32המילים הפותחות הן, לפני מה ה' דורש ושלשת הדברים זה: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב". מה זה? אתה איש תורה מצוות, אתה איש הלכה, מרן השולחן ערוך, מרן הרב עובדיה יוסף, מרן הרב אליהו, מה אתה יודע, מה זה 'מה ה' דורש ממך'? מי מתחשב בזה בכלל? מה צריך את זה? אומר הנצי"ב: לא להיות ישר בהליכות עולמים מביא לחורבן בית שני.

§33להלן התיאור, שאם לא היה כתוב בגמרא לא היינו מאמינים שיכול לקרות. הדברים כתובים, אין מה להתכחש להם: בית ראשון, אומרת הגמרא במסכת יומא בדף ט ע"ב חרב בגלל גילוי עריות, שפיכות דמים, עבודה זרה - ברור. שואלת הגמרא למה בית שני חרב. מה השאלה? כי הרי הם היו עוסקים בתורה, במצוות ובגמילות חסדים. למה חרב? אומרת הגמרא, יש עוד עבירה, שאחרי זה הגמרא גם דורשת שהיא שקולה בחומרתה כמו שלוש העבירות החמורות - שנאת חינם.

§34אָחִיךָ

§35אני אומר לכם, אם הייתי בבית שני, הייתי עוסק בתורה, במצוות ובגמילות חסדים ושונא חינם. וגם אם הייתי בא למכון מאיר ביום חמישי והיו אומרים לי תשמע, כתוב בגמרא ביומא שזה יחריב את הבית, וזה שקול כנגד שלושת העברות, אני אומר לכם, הייתי שונא חינם. עכשיו אני אסביר לכם את הרציונל, תראו אם אתם יכולים לתקן אותי. רציונל מאוד פשוט.

§36אני לוקח את הפסוק מספר ויקרא ואני אגיד לכם מה אני עושה עם הפסוק הזה. כתוב שם כך (י"ט, י"ז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". אם אני עוסק בתורה, אז פסוק אחד אחר כך כתוב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". אז איך בבית שני יכלו לשנוא, כשהם עוסקים במצוות? הרי הפסוק אמר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" - זה תתרי דסתרי.

§37בגמילות חסדים - אדם גומל חסדים ושונא חינם?! תסבירו לי איך זה יכול להיות. אני אגיד לכם את הרציונל. ובשנים האחרונות הוא מוצק, זה לא רק רציונל, הוא חי וקיים. אין לי שום פיתוי היצר להתפלפל במילים: לֹא תִשְׂנָא - הגדרתם ברורה, אין שם מרחב תמרון. המילה: בִּלְבָבֶךָ - גם היא ברורה, זה לא רק דיבור, לא רק מעשה, גם בלב.

§38עכשיו אני אגיד לכם איפה היצר שלי פועל, אין מי שיכול להתמודד איתו שם. המילה: אָחִיךָ. מי אחים שלי? הזרמים שהזכרתי קודם לא אחים שלי? אומר הנצי"ב, סברו בבית שני שכל מי שחושב אחרת מדעתם הוא מין ואפיקורס. אם תגיד עליי שאני אפיקורס, אם יש לי טיפה של ענווה אני לא אפגע ממך, אלא אני אחשוב במה לתקן - עוד לא נחרב הבית.

§39מתי הוא נחרב? אומר הנצי"ב: שחשבו שכל אחד הוא מין ואפיקורס ושנאו אותו. השנאה היא ריקבון. למה? כי היא מכניסה לעולם הדעות את המשקעים הנפשיים. זה קלקול. תברר איתי את הטעות שלי, תעמיד אותי על תיקוני בכפירה - כל הכבוד לך. ואולי לא תצליח לשכנע אותי ואני אשאר במרי, אז תתמודד איתי בדרכים אחרות.

§40היחס הנפשי - מה הוא נוגע לבירור הדעות? אחי אתה. בגלל מה? בגלל שאתה מוצא חן בעיניי? בגלל שגדלנו באותו בית? בגלל שאנחנו באותה מפלגה? הרי בחבלי משיח, אומר אותו הנביא מיכה, יהיה מצב נורא כל כך מבחינת ערעור האמון, הוא אומר (ז', ו'): "אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ". גם בנשמה שלו אדם לא יאמין, עד כדי כך. מפני שהתהליך החברתי והמוסרי בחבלי משיח, כולל בתוכו, במה שנראה לעין, התפוררות מוסרית.

§41אמר בלעם שהאבות והאמהות נקראים ישרים כי סוגיות דרך הארץ שלהם היו נקיות. אמרה לך המשנה בפרקי אבות, אתה רוצה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו? לפני שאתה פותח את כל הספרים שלך, את כל ספרי הגיוון הרוחני בדורנו, שכידוע הם רבים מאוד, לפני הכל, תיקח ספר על עין טובה, בלי זה אתה לא יכול להיות מתלמידיו של אברהם אבינו.

§42לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב

§43והנה, כשאתה ממשיך בפרשת בלק, שוב אתה הולך לתארים הא-לוקיים, כי רק משם אתה לומד. אתה מגיע לסוגיה השנייה (כ"ג, כ"א): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל". מישהו היום, ממשיך דרכו של הקב"ה, יכול לנסות להגיע למצב שהוא לא מביט און ביעקב? כשאתם קוראים או שומעים היום דברי רבנים, דברי אנשי רוח דתיים לאומיים, ימניים, תורניים, חרדים - לא יודע את כל הקטלוגים של היום. אתם מוצאים שם את הביטוי: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל"? מי נמצא היום במדרגה הזאת? הקב"ה מסתכל בעין טובה על עם ישראל. מה אתה עושה בכל הרוחניות שלך? אם אתה הולך בדרכי הבורא - צריכה להיות לך עין טובה.

§44אתה אברהם אבינו. לידך יושבת קהילה מושחתת, סדום. לא סתם מושחתת - אם אתה מכניס אורחים מכניסים אותך לכלא. ואם תגיש ערעור על העונש הקל, יגידו שאתה צריך עונש יותר חמור.

§45עכשיו אומרים לאברהם אבינו: תשמע, הולכים להשמיד את כל הקהילה הזאת. אתם יודעים מה היה קורה היום אם היו אומרים למישהו משלומי אמוני ישראל, קדושי הצדיקים, תשמע, האיש ההוא, הממשלה ההיא, השר ההוא, חבר הכנסת ההוא, הממסד ההוא, בית המשפט ההוא - הולכים למחוק אותו. מחיאות כפיים. ורק באיזשהו מקום בלב נאמר לקב"ה שזה קצת מאוחר מדי. כי אנחנו מנהלים פנקסנות, יודעים בדיוק מי רשע ולמה. אני לא נמצא בפנקס שם בכלל, כי אני כותב אותו. אומרת לי פרשת בלק: תדע לך, אתה לא בכיוון בכלל. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" - עין טובה זה המפתח.

§46הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ

§47אומר הרב קוק בשמונה קבצים, קובץ ב' סימן ר"צ, דבר מדהים מבחינת כוחות הנפש: מי שמסתכל בעין טובה על הבריות - הבריות אוהבות אותו. למה? כי הוא לא רואה אצלם דברים שליליים. שואל הרב: אז אולי זה חנופה, מעגלים פינות. גם הגמרא אומרת דבר קשה, שלא בטוח שהדור שלנו יסכים לו. הגמרא אומרת שתלמיד חכם שהוא נחמד בעיר, הוא לא מקיים את שליחותו כי זה בגלל שהוא לא מוכיח אותם. הוא אומר דברי תורה מאוד נחמדים, גורמים התרגשות והנאה, וזהו, האנשים לא משתנים.

§48אז מה, אם אתה מחניף, מה הועלנו? ואז אומר הרב דבר משונה. אומר הרב קוק, הוא באמת לא רואה ולכן הוא לא מחניף. רגע, הרב, אולי כמו שהיה מי שדמיין שאמרו עליך, אהבת ישראל הטתה אותו. מה זה: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"? הרי על הקב"ה אי אפשר להגיד את שאהבת ישראל הטתה אותו, זה כבר מוגזם לכל הדעות. אז באמת למה הקב"ה לא מביט און ביעקב? הסוגיה הגדולה של ה"אָוֶן" ושל ה"עָמָל", היא סוגיית המיקום.

§49הקב"ה חודר כליות ולב. הוא מזהה שנשמתם של ישראל טהורה, כי הוא יצר אותה כזאת. גם על זה אומר בלעם בעל כורחו (כ"ג, י"ט): "לֹא אִישׁ אֵ-ל וִיכַזֵּב" - נצח ישראל לא ישקר. עכשיו אתה עלי-אדמות, שליח של מה? של הקטרוגים? של מידת הדין? של מה? אומר הרב חרל"פ בספר מעיני הישועה שגדולי תומכי ומעוררי כוחות הטומאה בעולם בחבלי משיח הם הצדיקים. איך אתה אומר כזה דבר? אומר הרב חרל"פ: אסביר, אם אתה מוכן להקשיב דקה, אני אסביר.

§50אומר הרב חרל"פ, כוחות הטומאה בחבלי משיח הם קליפות. היינו, אירועים חיצוניים חולפים. חכה קצת, הם יעברו. אבל לא, אתה צדיק, אתה לא יכול לשתוק. יש חובה חדשה בדור הזה - חובת מחאה, חובת חוות דעת. בתורה אין עניין כזה, יש מצוות (ויקרא י"ט, י"ז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ".

§51היה אומר החפץ חיים, שהרב צבי יהודה היה מצטט המון פעמים את דבריו. לא כתוב תוכיח אלא הוֹכֵחַ. מה זה אומר? שזאת הוכחה כמו מתמטיקה. היינו, אתה רוצה להסביר נוסחה - אתה מבאר אותה. אתה רואה אותי רוצה לעבור עבירה? - תסביר לי מי אני, מה העבירה ולמה זה לא מתאים.

§52מצוות הוכחה זאת מצוות סיוע. זה לא מצוות הבעת דעה שלילית על המעשה השלילי. אין בזה כלום. זה ברור שאם אתה שומע מנציג של ממשלת ישראל את המילים: 'מדינה ערבית', אתה מקיא את זה מתוכך, אתה לא נותן יד לזה. האם מכאן חובתך מתבררת מעכשיו כחובת הקטרוג על מי שאמר את זה? או, תסתכל גם על הדברים הטובים שיש מסביב, תפתח אותם, תעצים אותם, והשלילה תרד.

§53אומר הרב חרל"פ, מה הצדיק עושה? הוא לא יכול לשתוק כשהוא רואה עוול, אז הוא כועס. עכשיו נעשה את החשבון הבא, אומר הרב חרל"פ: הרי על מי הצדיק יכעס? - על דבר חשוב. אז מי מחשיב את הדבר שהוא בעצם לא חשוב? הצדיק. אז הוא נותן חיים לכוחות הטומאה.

§54וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה

§55אתה הולך לספר מיכה, אתה רואה בפרק ז' את כל התופעות הנוראיות (פסוק ב'): "יָשָׁר בָּאָדָם אָיִן", מה שמכונה שחיתות. ובפסוק הבא: "עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב" - מחפים על הרע. "הַשַּׂר שֹׁאֵל" - אם אתה רוצה שהשר יעשה את תפקידו, הוא שואל אותך מה תיתן לו. ככה מפרשים מסבירים, לפני מאות בשנים. "וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ" - אנשים בתפקידים הציבוריים הגדולים דואגים לעצמם. זה כתוב.

§56ממשיך הנביא (פסוק ה'):"אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף". הנה תחילת הפסוק שהוזכר קודם, אפילו מהקרוב אליך ביותר אתה לא יכול להאמין: "כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ". זה לא סתם המשנה בסוטה אמרה (ט', ט"ו): חוצפה יסגא. נו, הנביא מיכה, תן דו"ח סיכום. מה יש לך להגיד על הדור? - נורא. את כל מה שיודעים דפי פרשת השבוע להגיד בחמש שנים האחרונות, יש לך עכשיו הזדמנות, הנביא מיכה, להגיד שני פסוקים לדורות.

§57מה הוא בוחר? "וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה" - מתחילים, ציפייה לישועה, סכנה למריחה. אבל איך אתה מתייחס לתופעות שראינו עכשיו? "אוֹחִילָה לֵא-לֹקֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱ-לֹקָי". א-לוקים, אל תשתוק לכל הרשעים, תעשה בהם דין. יש לך הזדמנות, הנביא מיכה, לגמור חשבון עם כל האחראים לתופעות.

§58קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל

§59אומר הנביא: "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי". הכותרת של הגמרא בסנהדרין בדף צז, לכל התופעות השליליות בחבלי משיח היא (תהילים פ"ט, נ"ב): "אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ" - כל הקלקולים לא באים מאיתנו, הם באים מאויבינו המנסים לקלל ולזנב בנו נחשלים, המנסים לקלקל אותנו. לכן הוא אומר להם: "אַל תִּשְׂמְחִי". למה? "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי".

§60אומר הילקוט שמעוני: אם לא שנפלתי לא הייתי קם. כל המשברים האלה אין תפקידם להפיל, תפקידם לבנות. לא אומרים את האות נו"ן באשרי יושבי ביתך בגלל שבה מתחיל הביטוי הנורא בנבואת עמוס (ה', ב'): "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" על עם ישראל. בארץ ישראל אמרו, אתה לא קורא נכון. שים את הפסיק אחרי המילה "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף, קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" - תקום כנסת ישראל. אז מה היה צריך להיות? שאלה פשוטה. לפי מערבא, לפי ארץ ישראל, היה כן צריך להגיד נו"ן באשרי יושבי ביתך, אבל דוד המלך לא אמר. וגם אנחנו עד היום הזה לא אומרים.

§61למה? חשבתי על הפסוק במיכה. אם הנביא מיכה אומר, וכך מפרש הילקוט שמעוני, שאלמלא שנפלתי לא הייתי קם, זאת אומרת שהקימה שתהיה אחרי הנפילה היא לעילא ולעילא. אי אפשר להגיד אותה בכלל. זאת מדרגה שאי אפשר לצפות אותה - מה שיקום כתוצאה מהנפילה.

§62אומר הנביא מיכה: אל תתעסק בנפילה, זה לא הנושא. התופעות השליליות הן חריפות כשלעצמן. אבל אומר לך הרב במאמר הדור, אם יש חוצפה, תסתכל פנימה למה היא קיימת.

§63בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי

§64אומר הנביא מיכה: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי". האופטימיים אומרים: כי אשב בחושך - ה' יהיה אור לי. אבל בלשון הפסוק לא מובן אם אתה יושב בחושך או אתה יושב באור. אומר הנביא מיכה, לך לפרשת בלק. אמרתי לך, עין טובה: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" - בנגלה יש חושך. בפנים, עמוק בנשמה יש אור. אתה מאמין בנשמה. אם ככה, תשקיע בגילוי הנשמה, תעודד את הכוחות החיוביים.

§65הנה, אפילו בלעם בפעם השלישית כבר לא הולך לקראת נחשים. מה הוא כן עושה? נראה את הפסוקים. עם הפסוק הזה, פסוק ה', אנחנו נכנסים כל בוקר לבית הכנסת, אלפי שנים, בכל תפוצות ישראל: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". תגיד, איך הגעת לרעיון הזה, בלעם? נסתכל קצת קודם בפסוקים.

§66יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו

§67"וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱ-לֹקִים". זאת הגמרא בבבא בתרא (נט ע"ב): "לא יפתח אדם חצר שותפים פתח כנגד פתח". אומרת הגמרא, מאיפה אנחנו יודעים את זה? מבלעם. "א"ר יוחנן דאמר קרא: 'וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו' מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה אמר ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה".

§68עם ישראל זה סוג של קהל, אבל עם הרבה ייחודיות. הטשטוש בדור שלנו בין הפרט לבין הכלל, חלק ממנו נובע מהטשטוש בסוגיית הייחודיות. זה שכל אוהל יהיה מכוון לא כנגד האוהל השני, כלומר כל אוהל הוא מיוחד, ונותן מרווח גם לשני להיות מיוחד, זה נפלא. זה חלק מ"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב", זה לא משהו פרטי, זאת תכונת נפש ישראלית.

§69רוח נמוכה

§70עין טובה זה הסתכלות על הטוב, עיסוק בטוב, פיתוח הטוב וסילוק השלילה. רוח נמוכה - ענווה. אתה תופס מקום? עם ישראל יש לו כוח, מאיפה יש לו כוח? מפני שהוא בריאה א-לוקית. וכמה שתנסה לקלל, לא תצליח. אתה לא מבין את זה? אז תלמד דרך האתון שלך. אם אדם היה מאמין שהאתון יכולה לדבר אם ה' רוצה, הוא היה מאמין שזה שהוא בעצמו מדבר, זה רק על פי מה שה' רוצה. זה לקח גדול שבלעם לא ישכח אותו.

§71אמר לך א-לוקים: אתה לא הולך איתם, וכמה פסוקים אחר כך (כ"ב, כ'): "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם". אומר הכתב והקבלה, מה אתה חושב? זה שינוי בדעת עליון? חס וחלילה. תדייק בפסוקים, תראה שמה שנאסר עליו זה ללכת עִמָּהֶם. הם רוצים לקלל, אתה בלעם אסור לך לקלל. מה שהותר לו זה ללכת אִתָּם, לא עִמָּהֶם. אומר הכתב והקבלה: חיצונית מותר לך ללכת איתם, אבל כדי להיות שליח א-לוקי. אתה מערבב את דעתך בדעת עליון? מהר מאוד תגיע למסקנה, האתון עוצרת אותך.

§72"אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" - אה... אתה רוצה כסף. כמה הכסף משחית היום, כמה תאווה לכסף משגעת את בני אדם, כמה האלילות סביב הכסף יוצרת מעמדות מלאכותיים. לך תלמד מאברהם אבינו שאמר (בראשית י"ד כ"א ובפסוק כ"ג): "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ", "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" - לחיות בלי טובות הנאה מאחרים, בלי לנצל אותם. איזה טוהר.

§73להתפלל שמשיח בן אפרים לא ייהרג

§74עכשיו תשים: עין טובה, רוח נמוכה, נפש שפלה, וסע קדימה לגאולה. זאת הסוגיה הרביעית (במדבר כ"ד, י"ז): "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כׇּל בְּנֵי שֵׁת".

§75בט"ו בתמוז יום ההילולא של רבי חיים בן עטר, אור החיים הקדוש. כך הוא מפרש את הפסוק: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה". הוא אומר שגאולה יכולה לבוא בשתי דרכים - יעשו ישראל תשובה, אז יהיו ענני שמיא והכל נפלא. אם לא יעשו תשובה, תבוא גאולה. אז הוא אומר, "אֶרְאֶנּוּ, וְלֹא עַתָּה" - זה לא יבוא מיד.

§76הוא ממשיך הלאה למילים: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" - אומר אור החיים הקדוש: "ותמצא שציוו גדולי ישראל (ע"ח שער העמידה) לכוון בתפילתנו", חוץ מפרנסה וזיווג וילדים וחוכמה והצלחה, יש עוד כוונה בתפילה - "כשאנו אומרים לישועתך קיווינו וגו'", יש ברכה כזאת, ציפייה לישועה, "לבקש רחמים" - להתפלל, להתחנן, לבכות, על מי? "על משיח בן אפרים, שלא יהיה נהרג במלחמה".

§77אומר אור החיים הקדוש, בכיוון הזה הלך האר"י, בכיוון הזה הלכו תלמידי הגר"א, אלו יותר בהדגשה של המילים: "וכיסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין", שזה ברכת בונה ירושלים, ואלו יותר בהדגשה של: "לישועתך קיווינו" - להתפלל שמשיח בן יוסף לא ימות. מסביר האר"י: כי אם ייפגע משיח בן יוסף ייפגע גם משיח בן דוד.

§78הרבה מקצרות הרוח של שלומי אמוני ישראל, בגלל המצב שבו מורכבת ומסתבכת הסוגיה של משיח בן יוסף. בגאולה הטבעית, בעצמאות ובקיבוץ הגלויות, בהקמת המדינה, בקיום המדינה, בהגנה על כל גבולותיה, בשחרור כל חלקי ארץ ישראל, בסוגיות המוסריות, התרבותיות, יש הרבה עליות וירידות, יש הרבה קושי.

§79באיזה מקום מתגנבת בלב איזו תקווה כמוסה, שחלק אפילו לא מתבייש להגיד אותה. בוא נמחק את הקומה הראשונה ונבנה מלכות בית דוד. חמש דקות אחרי זה, הבן אדם הולך להתפלל שמונה עשרה. הוא מגיע לישועתך קיווינו, הוא למד את אור החיים הקדוש, מה הוא יעשה? מתפלל שלא ימות.

§80הילדים שנולדים בגיל שעה, שעתיים, אפילו בסיפורי המופתים של גדולי הצדיקים, הם עוד לא יודעים את כל הש"ס, ואפילו עוד לא נהיו אבות בתי הדין של כל העיר, ואולי גם פסוק הם לא יודעים לקרוא. תעשה טובה, אל תשפוט אותם. תתפלל שיחיו, שיעמדו על רגליהם, זה לא תמיד מובן מאליו. תתפלל שיהיה להם עין טובה, רוח נמוכה, נפש שפלה. תתפלל שהגוף שלהם יגדל שהנפש תגדל.

§81ויבוא הזמן כשתתגלינה הקומות הרוחניות, הן תצמחנה מתוך הקיימות. אתה לא מחליף ילדים בעד שום הון שבעולם, ובשום סיבה שבעולם. אז למה הקב"ה צריך להחליף את הגאולה בגללך? בגלל 'ציפיותיך' במרכאות המלובות ברוחניות קדושה. למה? - תתפלל שלא ימות.

§82שמעתם מימיכם? - לבן אדם יש תינוקת בת שבעה חודשים, פתאום חום, כאבים, לא ישנה בלילה. בודקים, מה קורה? שן צומחת. נעשה פתרון, נעשה ניתוח, נחליף את כל החניכיים לשיניים תותבות, אין כאבים. חבר יקר, הרי כל זה המציאות הטבעית. אתה יודע מה? - מה שאתה לא מעז לחשוב על השן של הבת שלך, אתה מעז לחשוב על גאולת ישראל?! למה? כי אין לך סבלנות, לך תנוח. לך תלמד אמונה. לך תלמד פרשת בלק.

§83"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן" - זה עם מיוחד. מושגיו, כוחותיו, חלומותיו, לא דומים לאומות העולם. לא יעזור כלום. אומר הנצי"ב: המחשבה שכשיתערבבו עם אומות העולם יהיה יותר טוב לא נכונה. אם הוא יתערבב בגויים - "לֹא יִתְחַשָּׁב", כל חשיבותו תעלם.

§84נכון שיש לא מעט יהודים היום שאומרים: הכוונה 'הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם - לא אכפת לו'. הנצי"ב היה יותר רגוע. זה לא מדידה של כמה אתה מזלזל חלילה, זה לא הנושא. תכונת הנפש של עם ישראל זה ענווה. אבל תהיה אתה, תהיה נאמן לעצמך.

§85באותה פסקה שממנה נלקח הביטוי: 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה', אומר הרב קוק (אורות התחיה, ד'): כשאנחנו נחדול מן היתרון שלנו, מן האופי שלנו, מן המשימה המיוחדת לנו - לא נהיה. לא נהיה בגלל שאנחנו לא יכולים להתכחש לעצמנו. זה נקרא "לְבָדָד".

§86אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל

§87מתוך כך, אומר הנביא הושע: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" - עם ישראל עוד יהיה ברכה לאומות. זה לא מחייב שאובמה יבין את זה תוך יום. אנחנו מציעים לו להבין את זה תוך יום בדרך הקלה. אם לא, הוא יבין את זה בדרך הקשה. יש לנו רשימה ארוכה של כאלו לפניו שהבינו את זה בדרך הקשה, זאת המלצה שלנו אליו.

§88אומר הנביא הושע, מתי יבוא הבירור הזה? - שאנחנו נשתחרר לאט לאט מהמועקה של אומות העולם ונבין שאנחנו צריכים לבנות את עצמנו גם לטובתם, מתי שנזיז את הגאווה (י"ד, ד'): "וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ". זה יהיה צמוד, אומר הנביא הושע, כשנגיע למסקנה: "עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ", גם נגיע למסקנה ש"אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ".

§89לכן אומר הנביא מיכה, שורש כל השורשים, מידת כל המידות, בשיא באמת של: "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד", נמצאות המילים: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹקֶיךָ" - הוא הנותן כוח לעשות חיל, הוא הנותן את הנפש שלנו, גם הפרטית וגם הכללית. לקנות, כמו שאומר הרב קוק, את המידות הישראליות, את המידה של להיות ישרים בהליכות עולמים.

§90אומר הרב (אורות ישראל ג', ו'): "אדם מישראל, שהוא רוצה לזכות לאור חיים באמת, צריך הוא שיסכים להיות שותל עצמו", נוטע את עצמו, "בכנסת ישראל". זה לא דילוג ולא טשטוש הפרט, זה לא פחות עצמיות, זה יותר עצמיות.

§91"בכל ליבו, בכל חושיו וכוחותיו הגשמיים והרוחניים, שישים את מגמת חייו לקנות לו, לפי היכולת שבידו", לא דורשים מאיתנו להיות מלאכים תוך יומיים, ואנחנו יכולים לנסות להיות מתלמידיו של אברהם אבינו 120 שנה. מקסימום נגיע לחצי תואר ראשון, לא קרה כלום. אבל את מה לקנות? - "לקנות לו לפי היכולת שבידו את המידות הישראליות ואת הידיעות המיוחדות לישראל, שראש לכולן היא התורה בכל רוחבה, בכל סעיפיה". אולי חלק מכוונת המילים "בכל סעיפיה" זה גם כולל המידות, כי אני יכול לעשות איזה דילוג מהמידות לתורה.

§92"ועימה כל מה שמיוחס לחוכמת ישראל, ומתוך עלייתה של כנסת ישראל", המודעות לעצמה, פיתוח החיים שלה, פיתוח המידות והדעות שלה, "יבוא לעלייה כללית של מקור החיים האנושיים והעולמיים".

§93שבת שמחה וטובה.